"Going within and meeting no one else for hours — that is what one must learn to attain. To be solitary as one was as a child".(Rilke)
החוויה של "היות לבד" (exist alone או being alone) כוללת מגוון מצבים כגון: בדידות (loneliness), ניכור (alienation), בידוד חברתי (social isolation) ולבדיות (aloneness, solitude) (Koch, 1990).
המילים: לבד, בדידות, בידוד וכיו"ב, אמנם, מגיעות מאנגלית מהשורש המשותף: "all one" (ובעברית מהשורש המשותף ב- ד- ד), ואנשים לא פעם אכן מבלבלים בין האפשרויות הללו ונוטים להחליפן זו בזו, אך למעשה, מדובר במצבי קיום שונים ובחוויות שונות, גם אם מתקיימת ביניהם זיקה מסוימת (Rokach,2004). תחילתו של המחקר בתחום זה הייתה פנומנולוגית בעיקרה, כשלבסוף נגזרו שלושה תרחישים אפשריים עיקריים לַקיום בְּמובן זה: הבדידות (loneliness), הבידוד (isolation) והלבדיות (solitude) (Peplau, et al., 1979; Koch, 1990; Siracusano, 2017).
בעוד שהבדידות מוגדרת כחוויה סוביקטיבית של הפער בין כמות הקשרים הרצויה לכמות ואיכות הקשרים הקיימת (De Jong Gierveld, 1998), והבידוד החברתי (social isolation) כהיעדר אובייקטיבי של קשרים חברתיים (Dykstra, 2009), הגישה האקזיסטנציאליסטית מתייחסת למצב אחר. בהתאם לגישה זו למרות שהאדם עשוי להיות מסופק בשני הצירים הקודמים, במפגש עם התובנה כי "חייו תמיד יהיו אנוסים להלך בשבילים גלמודים" (Wolfe in Yalom, 1980) הוא לעולם לא יוכל להימלט מכלא הסובייקט, שכופה עליו כנתון קיומי את הבדידות האקזיסטנציאליסטית והחרדה הקיומית הנלווית אליה.
“Within you, there is a stillness and a sanctuary to which you can retreat at anytime and be yourself.” (Hermann Hesse)
בשונה מהמושגים הללו, הסולנות (positive solitude), אותה אני חוקרת, היא מושג התפתחותי מובחן השונה מאפשרויות הקיום הללו של ה"היות לבד" (exist alone), בכך שהיא פועל יוצא של בחירתו הוולונטרית של האדם לשהות בחברת עצמו. הסולנות קשורה בתחושות חיוביות (Burger, 1995) מוגדרת כחוויה פנימית וכיכולת (skill-aptitude) אשר ניתן לסגל לאורך החיים, והיא קשורה לרווחה נפשית ושגשוג גם בגיל המבוגר (bachman et al., 2022).
הפניות
Burger, J. M. (1995). Individual differences in preference for solitude. Journal of Research in Personality, 29, 85–108.
De Jong Gierveld, J. (1998). A review of loneliness: Concept and definitions, determinants and consequences. Review in Clinical Gerontology, 8, 73–80.
Dykstra, P. A. (2009). Older adult loneliness: Myths and realities. European Journal of Ageing Emotion, 13, 551–573.
Koch, P. (1990). Solitude. The Journal of Speculative Philosophy, 4, 181-210.
Koch, P. (1994). Solitude: A philosophical encounter. Chicago: Open Court.
Peplau, L. A., Russell, D., & Heim, M. (1979). The experience of loneliness. In Frieze, I. H., Bar-Tal, D., & Carroll, J. S. (Eds.), New approaches to social problems: applications of attribution theory (pp. 53–78). San Francisco, CA: Jossey-Bass.
Rokach, A. (2004). Loneliness then and now: Reflections on social and emotional alienation in everyday life. Current Psychology: Developmental, Learning, Personality, Social, 23, 24–40
Yalom, Irvin D. Existential psychotherapy. Hachette UK, 2020